לפני הניסיון הראשון, אמרו למורה איזו עזרה תרצו לבדוק. למשל: ״אפשר לתת לי לסיים שני משפטים ואז לבחור תיקון אחד?״ שאלו אם אופן העבודה הזה מתאים למשימה. אין צורך לקבוע מראש שכל תיקון צריך להמתין לסוף; לפעמים דווקא הבהרה קצרה באמצע מאפשרת להמשיך. המטרה היא להבין יחד מה עוזר לכם להשתתף באותו תרגול.
לימודי אנגלית למי שחושש לדבר אינם מחייבים נאום ארוך מול קבוצה. אפשר לברר אם ניתן להתחיל בתשובה קצרה לשאלה מוכרת, בתיאור תמונה או בהסבר של פעולה יומיומית. בקבוצה כדאי לשאול איך ניתנת זכות הדיבור ומה אפשר לעשות כשנדרש עוד רגע לחשוב. אלה שאלות על השתתפות, לא הבטחה לסידור מסוים.
מה אומרים כשלא מבינים?
אפשר להכין גם משפט שמסייע לנהל את התרגול. למשל, Could you say that again? פירושו ״אפשר לומר את זה שוב?״. בקשה כזאת מאפשרת לסמן שלא הבנתם, במקום לנסות לענות על שאלה שאינה ברורה לכם. אם החזרה אינה מספיקה, אפשר לבקש הסבר או ניסוח אחר.
אם אתם זקוקים לזמן לחשוב, אפשר לומר I need a moment, כלומר ״אני צריך רגע״. בחרו משפט אחד שאתם מבינים ויכולים להשתמש בו, במקום לשנן רשימה ארוכה. תרגלו אותו בתוך השיחה עצמה, כדי שיתאים לרגע שבו תצטרכו אותו.
כדאי לתרגל גם את הצד של המאזין: לאחר שאמרתם משפט, בקשו שיחזרו בקצרה על מה שהבינו. אם התוכן שונה ממה שהתכוונתם לומר, נסו להוסיף פרט אחד או לבחור מילה אחרת. כך מתרגלים הבהרה של המסר, ולא רק חיפוש אחר הניסוח הנכון היחיד.
ניסיון קצר, תיקון מובן וניסיון נוסף
נניח לצורך הדוגמה שאתם מספרים על אתמול ואומרים: Yesterday I visit my friend. הכוונה מובנת, אך כשמתארים ביקור שהתרחש אתמול, הצורה המתאימה כאן היא visited. המשפט המתוקן הוא Yesterday I visited my friend, כלומר ״אתמול ביקרתי אצל חבר שלי״. זו דוגמה לימודית, ולא סיפור של תלמיד.
בקשו להבין מה השתנה ולמה, ואז נסו לומר שוב את הרעיון. אפשר לשמור את אותו תוכן או לבחור חבר אחר בדוגמה. אין צורך להוסיף מיד עוד כמה כללים. בדקו אם אתם יודעים להשתמש בתיקון במשפט אחד נוסף, ולא רק לחזור על מה ששמעתם.
משוב שימושי צריך להיות ברור מספיק כדי שתדעו מה לעשות אחריו. אם אומרים לכם רק ״לדבר יותר נכון״, אפשר לשאול: ״איזה חלק במשפט כדאי לשנות עכשיו?״ אם התיקון אינו מובן, בקשו דוגמה נוספת או הסבר במילים פשוטות. אין תועלת בהעתקת נוסח שאינכם מבינים.
כדאי להבחין גם בין טעות לבין הפסקה לחשיבה. עצירה קצרה אינה אומרת שהמסר נכשל. שאלו את מי שהקשיב מה הבין, ומה היה חסר כדי לעקוב אחר הרעיון. כך אפשר לבחור את התיקון לפי המסר שרציתם להעביר, ולא לפי מספר העצירות בלבד.
