החשיפה לאנגלית והקצב משתנים בין בתי ספר ומסגרות. הנושאים הבאים יכולים להתאים לתרגול לפי הרמה והחומר שהילד כבר פגש, ואינם רשימת דרישות אחידה לכל תלמידי כיתה ב. גם תוכנית הלימודים באנגלית ליסודי של משרד החינוך מציגה התקדמות משולבת בין מיומנויות תקשורת, אוצר מילים וידע לשוני.
אותיות, צלילים והקשר ביניהם
אחד היסודות הוא הקשר בין האות הכתובה לצליל שלה. הילד לומד לזהות אותיות גדולות וקטנות, להבחין בין צלילים ולחבר בין צליל למילה מוכרת. למשל, אפשר לקשר את האות B למילים ball ו־book, ואת M למילים mother ו־milk.
שינון שמות האותיות לבדו אינו מספיק לקריאה. בנוסף, כדאי לתרגל את הצליל, את צורת האות ואת הופעתה בתחילת מילה. בוחרים בכל פעם שתיים או שלוש אותיות, מוצאים אותן בספר או על כרטיסיות ואומרים יחד מילים שמתחילות בהן.
אוצר מילים מחיי היום־יום
בשלב הזה פוגשים מילים מעולמות קרובים: משפחה, צבעים, מספרים, חיות, אוכל, חפצים בכיתה, חלקי גוף, בגדים ופעולות יומיומיות. אוצר מילים טוב נבנה כאשר הילד מבין את המילה, מזהה אותה בהקשר ויכול להשתמש בה בעצמו.
במקום ללמוד רשימה ארוכה, עדיף לבחור חמישה עד שבעה פריטים בנושא אחד. למשל, מצביעים על חפץ, ממיינים תמונות, משלימים משפט ושואלים שאלה פשוטה. כך המילים החדשות חוזרות בהקשבה, בדיבור, בקריאה ובכתיבה.
קריאת מילים ומשפטים קצרים
לאחר שהאותיות והצלילים נעשים מוכרים, מתחילים לקרוא מילים שכיחות ומשפטים קצרים. חלק מהמילים ניתנות לפענוח בעזרת הצלילים שנלמדו. אחרות נעשות מוכרות בזכות חשיפה חוזרת.
קריאה טובה אינה נמדדת רק במהירות. כדאי לבדוק אם הילד מבין מה קרא, מתאים משפט לתמונה ועונה על שאלה פשוטה. אם הוא קורא בקול אך אינו מבין את המשמעות, חוזרים לאוצר המילים ולהקשר.
כתיבה ראשונית באנגלית
הכתיבה מתחילה מהעתקת אותיות ומילים, ממשיכה להשלמת אות חסרה ובהדרגה מגיעה למשפטים פשוטים. ילדים רבים יודעים לומר מילה לפני שהם מסוגלים לכתוב אותה. זהו פער טבעי שאפשר לצמצם בתרגול מדורג.
מתחילים בהתאמה בין תמונה למילה, עוברים להשלמה בעזרת בנק מילים ורק אחר כך מבקשים כתיבה עצמאית. כתב ברור חשוב, אך אין צורך לעצור על כל טעות. תחילה בונים הרגל וביטחון, ובהמשך משפרים את הדיוק.
הבנת הנשמע ודיבור
גם כאשר הקריאה רק מתחילה, הילד יכול להבין ולהשתמש בביטויים כמו My name is, I like, I have ו־This is. הקשבה להוראות קצרות ושימוש במשפטים קבועים מחברים בין השפה המדוברת לכתובה.
תרגול דיבור אינו חייב להיראות כמו מבחן. אפשר לשאול What color is it?, לבחור בין שתי תשובות או לתאר תמונה. ככל שהתרגול נעים וצפוי יותר, קל לילד להשתתף גם כאשר הוא עדיין אינו בטוח בכל מילה.