ילדים לומדים אנגלית: מתכוננים לשיחה עם בני משפחה

לקראת הסיום אפשר להודות לקרוב במשפט קצר: Thank you for talking with me., תודה שדיברת איתי. אפשר לבחור ברכת פרידה מוכרת במקום המשפט הארוך. הילד לא צריך להמשיך עד שאין לו עוד מה לומר. התאימו את משך השיחה להתעניינות ולעייפות שלו.

לאחר המפגש שאלו קודם על התוכן: מה סבתא סיפרה? איזה ספר בן הדוד אוהב? כך הילד מקבל הזדמנות לחשוב על הקשר שנוצר. אחר כך אפשר לדבר על האנגלית. בקשו לבחור דבר אחד שעזר לו, כמו התמונה, משפט הפתיחה או בקשת החזרה.

תנו משוב על פעולה שנראתה בשיחה. למשל, חיכית לתשובה ואז שאלת על הגינה, או ביקשת שיאמרו שוב כשלא הבנת. משוב כזה מסביר לילד מה עשה, במקום להסתפק באמירה כללית שהאנגלית שלו נהדרת. הוא גם מאפשר לזהות כלי שאפשר להשתמש בו שוב.

אם הייתה טעות שלא הפריעה להבנה, אין צורך לעצור את השיחה בגללה. לאחר מכן ניתן לבחור ניסוח אחד מועיל ולדגמן אותו. למשל, אם הילד אמר שתי מילים על הציור, ההורה יכול להציע משפט קצר שמחבר אותן. הזמינו אותו לנסות, אך אל תערכו רשימה של כל הטעויות.

איך מתכוננים לשיחה הבאה?

כדאי לשמור במחברת משפט אחד לפעם הבאה ושאלה שהילד רוצה לשאול. בשיחה הבאה אפשר לחזור על הפתיחה המוכרת ולשנות רק את החפץ. כך ההכנה נשארת ממוקדת. אין צורך להקליט את הילד כדי לעקוב אחר הניסיון, ואין צורך לפרסם פרטים או תמונות משפחתיות.

לפעמים השיחה לא מתפתחת כפי שתכננתם. ייתכן שהחיבור חלש, שהקרוב שואל שאלה קשה או שהילד אינו רוצה לדבר. במקרה כזה שנו את התנאים ולא את היחס לילד. אפשר לקצר, לחזור לשאלה מוכרת או לקבוע מפגש אחר. ניסיון אחד אינו מעיד על היכולת הכוללת שלו.

ילדים לומדים אנגלית במסגרת של חשיפה, תרגול ותמיכה שמתאימים להם. שיחה עם קרוב היא הזדמנות אחת להשתמש במה שמוכר להם, לצד לימוד מסודר. אם תרצו לברר מסגרת מתאימה, עיינו בעמוד לימודי אנגלית לילדים באינגליש סנטר. התחילו מהצורך של הילד ומהשאלות שלכם, בלי לצפות ששיחה אחת תשנה הכול.